צפייה במאמר: אין לא יכול יש לא רוצה??? הפרעות קשב
אין לא יכול, יש לא רוצה???
מי מאתינו לא נתקל אי פעם במשפט: "אין דבר כזה שאתה לא יכול, אתה לא רוצה !", האם הוא נכון לכל מצב, האם הוא נכון לכולם? התשובה תלוי למי. המשפט הזה חוטא כלפי אנשים וילדים עם הפרעת קשב. הם באמת רוצים להצליח, והם רוצים לשבת בשקט והם רוצים ללמוד, אבל הם נתקלים בקשיים רבים כל כך בגלל הפרעת הקשב שלהם, ולעיתים הם באמת לא יכולים ולכן לא רוצים!
מהי בעצם הפרעת קשב?
הפרעת קשב או בשמה הלועזי- ADHD- Attention Deficit & Hyperactivity Disorder היא לפי מחקרים, תופעה פיזיולוגית , נוירולוגית התפתחותית. מחקרים הראו כי האונה המצחית של המוח היא אחראית על היוזמה, על התכנון והבקרה. אצל רובנו, אזורים אלו עובדים בשליטה וויסות. אצל אנשים עם הפרעת קשב נמצא כי אזור זה בעל כשל נוירולוגי, ולכן המוח בנוי קצת אחרת ומתפקד קצת אחרת. בעקבות כך ריסון הוויסות והבקרה נפגעים, על ידי כך שחומרים עצביים כמו דופמין, שאחראים על המעבר של מסרים מעצב לעצב, נמצא בחסך או בחסר. מצב זה גורם לבעלי הפרעת קשב להתקשות להיות בשליטה על הריכוז שלהם, על האימפולסיביות שלהם ועל ההיפראקטיביות שלהם. בנוסף עוד נמצא במחקרים כי, הפרעה זו היא בעלת מבנה גנטי- תורשתי.- הכוונה היא כי זה עובר מדור לדור ועל כן במשפחה אחת יכולים להיות מספר אנשים עם הפרעות קשב. בעקבות כך, הגוף לא מקבל מספיק חומרים שיעררו אותו ולכן הוא מנסה להעיר את עצמו.
•ההיפראקטיביות יכולה להתבטא בתנועתיות יתר, בדיבור יתר ובקושי בשמירה על קשר עין. היפראקטיביות לא תמיד נמצא אצל אנשים עם הפרעות קשב. ישנם אנשים עם בעיות קשב שאינם היפראקטיביים (ADD).
•האימפולסיביות מתבטאת בדחף לפעולה, בפזיזות ונמהרות בהתנהגות ובחשיבה, ובקושי לעצור תגובה. ,
•והקושי בריכוז יכול להתבטא בחוסר מיקוד הקשב, בקושי בשמירה על ריכוז לאורך זמן, בכך שכל גירוי חיצוני יכול להסיח את דעתם, לעיתים הם ננעלים על גירוי אחד, ללא יכולת לקלוט גירוי נוסף בו זמנית, בקשיים ביכולת להבחין במידע רלוונטי ולהבדיל בין עיקר לטפל, ובקושי יכולת לתכנן ולבצע מטלות מורכבות אשר דורשות תפקודי קשב שונים, בחולמנות ו"אדישות" לסביבה.,
הפרעת קשב אינה קשורה לרמת משכל נמוכה. למעשה אנשים רבים הסובלים ממנה הם חכמים ולרוב גם יצירתיים, אלא שחוכמתם מסתבכת עם יכולת הביצוע שלהם. הפרעת הקשב לעיתים מלווה עם בעיות לקויות למידה וקשיי למידה. על מנת לאבחן אדם או ילד עם הפרעות קשב, יש להתבסס לא רק על תסמינים עיקרים אלו, אלא על חריפותם ומשכם, ועל המידה שבה הם מפריעים לחיי היום יום. על מנת להגיע לאבחון נכון, נדרש אבחון מקיף על ידי בעל מקצוע מומחה להפרעות קשב כמו נירולוג, פסיכיאטר או רופא משפחה שמתמחה בהפרעות קשב ולא רק בעזרת אבחון דידקטי.,
הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בחיים במגוון רחב של תחומים כגון: קשיים לימודיים, קושי בניהול זמנים, בעיית דחיינות, קושי בריסון כעסים, קושי בסדר וארגון, קושי בהתמדה במשימות, קושי עם שינויים ומעברים, קושי בהבנת הוראות ורצף, קשיים חברתיים זוגיים ומשפחתיים. בעיות אלו מובילות את אנשים עם הפרעות קשב לחוות כל הזמן תחושה של כישלונות, הרגשה של אני לא יוצלח ומחשבות שליליות אוטומטיות שמלוות אותם כל הזמן, ובכך מוותרים בקלות ונכשלים מהר.,
הצעד הראשון לטפל בבעיה הוא מודעות, להכיר בקיומה של הבעיה ולהבין מה היא. לאחר מכן ניתן ללכת לאבחון, לקבל במידת הצורך טיפול רפואי ולהיעזר באיש מקצוע שילווה את התהליך כמו אימון להפרעות קשב.
מי מאתינו לא נתקל אי פעם במשפט: "אין דבר כזה שאתה לא יכול, אתה לא רוצה !", האם הוא נכון לכל מצב, האם הוא נכון לכולם? התשובה תלוי למי. המשפט הזה חוטא כלפי אנשים וילדים עם הפרעת קשב. הם באמת רוצים להצליח, והם רוצים לשבת בשקט והם רוצים ללמוד, אבל הם נתקלים בקשיים רבים כל כך בגלל הפרעת הקשב שלהם, ולעיתים הם באמת לא יכולים ולכן לא רוצים!
מהי בעצם הפרעת קשב?
הפרעת קשב או בשמה הלועזי- ADHD- Attention Deficit & Hyperactivity Disorder היא לפי מחקרים, תופעה פיזיולוגית , נוירולוגית התפתחותית. מחקרים הראו כי האונה המצחית של המוח היא אחראית על היוזמה, על התכנון והבקרה. אצל רובנו, אזורים אלו עובדים בשליטה וויסות. אצל אנשים עם הפרעת קשב נמצא כי אזור זה בעל כשל נוירולוגי, ולכן המוח בנוי קצת אחרת ומתפקד קצת אחרת. בעקבות כך ריסון הוויסות והבקרה נפגעים, על ידי כך שחומרים עצביים כמו דופמין, שאחראים על המעבר של מסרים מעצב לעצב, נמצא בחסך או בחסר. מצב זה גורם לבעלי הפרעת קשב להתקשות להיות בשליטה על הריכוז שלהם, על האימפולסיביות שלהם ועל ההיפראקטיביות שלהם. בנוסף עוד נמצא במחקרים כי, הפרעה זו היא בעלת מבנה גנטי- תורשתי.- הכוונה היא כי זה עובר מדור לדור ועל כן במשפחה אחת יכולים להיות מספר אנשים עם הפרעות קשב. בעקבות כך, הגוף לא מקבל מספיק חומרים שיעררו אותו ולכן הוא מנסה להעיר את עצמו.
•ההיפראקטיביות יכולה להתבטא בתנועתיות יתר, בדיבור יתר ובקושי בשמירה על קשר עין. היפראקטיביות לא תמיד נמצא אצל אנשים עם הפרעות קשב. ישנם אנשים עם בעיות קשב שאינם היפראקטיביים (ADD).
•האימפולסיביות מתבטאת בדחף לפעולה, בפזיזות ונמהרות בהתנהגות ובחשיבה, ובקושי לעצור תגובה. ,
•והקושי בריכוז יכול להתבטא בחוסר מיקוד הקשב, בקושי בשמירה על ריכוז לאורך זמן, בכך שכל גירוי חיצוני יכול להסיח את דעתם, לעיתים הם ננעלים על גירוי אחד, ללא יכולת לקלוט גירוי נוסף בו זמנית, בקשיים ביכולת להבחין במידע רלוונטי ולהבדיל בין עיקר לטפל, ובקושי יכולת לתכנן ולבצע מטלות מורכבות אשר דורשות תפקודי קשב שונים, בחולמנות ו"אדישות" לסביבה.,
הפרעת קשב אינה קשורה לרמת משכל נמוכה. למעשה אנשים רבים הסובלים ממנה הם חכמים ולרוב גם יצירתיים, אלא שחוכמתם מסתבכת עם יכולת הביצוע שלהם. הפרעת הקשב לעיתים מלווה עם בעיות לקויות למידה וקשיי למידה. על מנת לאבחן אדם או ילד עם הפרעות קשב, יש להתבסס לא רק על תסמינים עיקרים אלו, אלא על חריפותם ומשכם, ועל המידה שבה הם מפריעים לחיי היום יום. על מנת להגיע לאבחון נכון, נדרש אבחון מקיף על ידי בעל מקצוע מומחה להפרעות קשב כמו נירולוג, פסיכיאטר או רופא משפחה שמתמחה בהפרעות קשב ולא רק בעזרת אבחון דידקטי.,
הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בחיים במגוון רחב של תחומים כגון: קשיים לימודיים, קושי בניהול זמנים, בעיית דחיינות, קושי בריסון כעסים, קושי בסדר וארגון, קושי בהתמדה במשימות, קושי עם שינויים ומעברים, קושי בהבנת הוראות ורצף, קשיים חברתיים זוגיים ומשפחתיים. בעיות אלו מובילות את אנשים עם הפרעות קשב לחוות כל הזמן תחושה של כישלונות, הרגשה של אני לא יוצלח ומחשבות שליליות אוטומטיות שמלוות אותם כל הזמן, ובכך מוותרים בקלות ונכשלים מהר.,
הצעד הראשון לטפל בבעיה הוא מודעות, להכיר בקיומה של הבעיה ולהבין מה היא. לאחר מכן ניתן ללכת לאבחון, לקבל במידת הצורך טיפול רפואי ולהיעזר באיש מקצוע שילווה את התהליך כמו אימון להפרעות קשב.
מתכנת ומעצב האתר: מוטי פרץ.כל הזכויות שמורות ©
Design and programmer: Moty Peretz. Copyright 2012 All Rights Reserved ©
